אחת האמירות המוכרות ביותר ביחס לחיות היא ש"הכלב הוא חברו הטוב ביותר של האדם". אבל ברור שיש עוד הרבה חיות שמלוות את האדם, ואחת החיות האלה, בייצוגים טלוויזיוניים, קולנועיים וספרותיים, הוא הקוף.
בניגוד לכלבים, שבמסגרת ארכיטיפ "החבר הנאמן" משמשים לרוב כיצורים נאמנים אך חסרים הרבה תודעה (בתהליך היסטורי ארוך ואלים של מה שקרוי ״ביות״), הקופים הקטנים שלצד הגיבור.ה אקספרסיביים מאוד, ומוצגים כמי שמסוגלים להביע מנעד רחב של רגשות, עמדות והתנהגויות. במובן זה, הם משהו בין חיית מחמד לבין סיידקיק.
כנראה שלרוב מי שצורכת תרבות פופולרית מאיזשהו סוג יש הבנה של מה זה סיידקיק; בסרטי תיכון זה החבר החנון או השמנמן (או גם וגם) של הגיבור החתיך, או החברה ״המכוערת״ של הגיבורה היפה; ביצירות פנטזיה זה בן הלוויה הקטן יותר (או דווקא הגדול יותר) שמלווה את הגיבור האצילי; וביצירות מדע בדיוני זה מומחה הטכנולוגיה, האנדרואיד, הפקוד הראשי של הקפטן, או בן הלוויה מגזע חייזרי.
המילון האורבני (כן כן, Urban Dictionary) מגדיר סיידקיק ככה:
להמשיך לקרוא"חבר/שותף של אדם פופולרי וכריזמטי יותר. הסיידקיק מקבל את רוב התהילה שלו/ה מעצם היותו מקושר למכר רב העוצמה שלו. אפשר למצוא סיידקיקס בכל מקום, החל מספרי קומיקס (המקור של המונח), ועד למקומות עבודה וחצר בית הספר".
ארכיון קופים 